הרשם לקבלת העיתון שמתאים לך
     *ללא תשלום

EurekAlert


תנאי שימוש באתר



יעילות טיפולים אלטרנטיביים במניעת שפעת  [25-11-2007]   רוצים עדכון חדשות שבועי? הרשמו לאתר "רפואה משולבת"  [21-01-2006]   השפעה אפשרית של תרופות נגד דיכאון על המערכת החיסונית  [21-01-2006]   לחיידקים בטבע עמידות גבוהה לסוגים שונים של אנטיביוטיקה  [21-01-2006]   

פרוביוטיקה ופרהביוטיקה בילדים  [17-12-2010]
מאמר זה סוקר את היתרונות הבריאותיים הידועים עד כה של מוצרים פרו ופרה ביוטיים כולל אלו אשר הוספו לפורמולות מזון מסחריות לתינוקות וילדים. פרוביוטיקה זו תוספת מזון המכילה מיקרואורגניזמים שונים המשנים את המיקרופלורה (שכבת החיידקים המצפה את רירית המאכסן). השימוש בפרוביוטיקה הראתה אפקטיביות קלה בטיפול בשלשול חריף על רקע וירלי ומניעה של שלשול מטיפול אנטיביוטי בילדים בריאים. ישנה עדות מסוימת כי פרוביוטיקה יכולה למנוע דלקת נמקית של המעי בפגים אך נחוצים מחקרים נוספים לחיזוק התוצאות, כמו כן ישנם ממצאים מעודדים בטיפול בגסטרואנטירטיס ממקור הליקובקטר פילורי, תסמונת המעי הרגיז, ומחלות מעי נוספות אך גם כאן יש צורך באישושים נוספים. פרוביוטיקה ככל הנראה לא תורמת בטיפול או מניעה של סרטן אנושי או לטיפול במחלת קרון. ישנם חששות מסוימים מטיפול בפרוביוטיקה בילדים מדוכאי חיסון או ילדים חולים וחלשים בצורה כרונית ויש לשים לב לכך.
פרהביוטיקה הם תוספות מזון המכילות רכיבי מזון בלתי מתעכלים המעודדם באופן בררני את הגידול או הפעילות של המיקרואורגניזמים הקיימים כבר ברירית. חלב אדם מכיל כמויות גדולות של פרהביוטיקה. ישנו מבחר מצומצם של מחקרים הבוחנים את השימוש בפרהביוטיקה בילדים, יתכן שלשימוש בפרהביוטיקה ישנם יתרונות ארוכי טווח במניעת אקזמה אלרגית וזיהומים שכיחים בילדות אך יש צורך במחקרים נוספים.

Pediatrics. 2010 Dec;126(6):1217-31

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21115585

האם לברוקולי תכונות אנטי-סרטניות?  [17-12-2010]
שכיחות סרטן הושט מסוג בארט (Barrett esophageal adenocarcinoma) הולכת ועולה בעולם המערבי. במחקר זה נבדק הפוטנציאל הטיפולי של סולפורפן (sulforaphane), אנטי-אוקסידנט המופק מברוקולי. המחקר בוצע בתרבית תאי סרטן אשר טופלו בסולפורפן לבד או בקומבינציה עם כימותרפיה ומספר התאים החיים בעקבות הטיפול נמדדו לאורך זמן. תמותת תאים והאפקט הטיפולי נמדדו במבחנים ביוכימיים שונים. על מנת להעריך את השפעת הטיפול בגוף חי, הוזרקה תאית התאים לעכברים מדוכאי חיסון, לאחר הופעת הגידול הסרטני טופלו העכברים בסולפורפן. תוצאות המחקר הראו כי שימוש בסולפורפן הפחית את מספר התאים הסרטניים וסייע לפעילות התרופות הכימותרפיות בהתאם לכמות ולזמן הטיפול. ייתכן והפעילות האנטי-סרטנית של סולפורפון קשורה לאינדוקציה של caspase 8 ו21p וירידה בhsp90. מסקנות החוקרים היא כי לחומר האנטי-אוקסידנטי המופק מברוקלי יתכן פוטנציאל גדול לטיפול ומניעה של סרטן מסוג זה.

Transl Oncol. 2010 Dec 1;3(6):389-99

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21151478

האם לתה ירוק השפעה על רמות הסוכר, האינסולין והשובע לאחר אכילה?  [12-12-2010]
תוצאות מחקרים אפידמיולוגיים הציעו כי צריכה של תה ירוק יכולה להפחית את הסיכון לסכרת מסוג 2. ניסויים שונים בעבר הראו כי תה ירוק יכול להפחית את רמות הסוכר בדם וכן להגביר את תחושת השובע. מחקר זה נערך כדי לבחון את ההשפעות לאחר האכילה של תה ירוק על רמות סוכר, האינדקס הגליקמי, רמות אינסולין ושובע באנשים בריאים לאחר צריכה של ארוחה הכוללת תה ירוק. במחקר השתתפו 14 מתנדבים בריאים אשר נחלקו באופן אקרעי לקבלת 300 מ"ל תה ירוק או מים אשר נצרכו יחד עם ארוחת בוקר הכוללת לחם לבן ובשר הודו. דגימות דם נלקחו בזמן 0,15,30,45,60,90 ו120 דקות.כמו כן מילאו המשתתפים מספר שאלונים להערכת שובע. תוצאות המחקר הראו כי רמות הסוכר בדם היו גבוהות יותר 120 דקות לאחר הארוחה אשר הכילה גם תה ירוק ורמות השובע היו גם כן גבוהות הרבה יותר בקבוצה זו. לא נצפו הבדלים משמעותיים ברמות האינסולין או בשטח מתחת לעקומה עבור גלוקוז ואינסולין. מסקנות החוקרים הן כי לתה ירוק אין השפעות על הפחתה ברמת הסוכר או האינסולין בדם אולם נצפה קשר חיובי בינו לבין תחושת שובע שלאחר הארוחה.

Nutrition Journal 2010, 9:63

http://www.nutritionj.com/content/9/1/63/abstract

המינונים המומלצים לתוספת סידן וויטמין D  [11-12-2010]
המכון הלאומי לבריאות בארה"ב קבע המלצות חדשות לטיפול בויטמין D וסידן על מנת לאפשר מינון אופטימלי למליוני האמריקאים הנוטלים אותם. ההמלצות לוקחות בחשבון את המחקרים אשר פורסמו בתחום והצהרות חוקרים בנושא. לדוגמא, צריכת הסידן המומלצת במבוגרים בין הגילאים 19-50 ולגברים עד גיל 71 היא 1000 מיליגרם ביום, לנשים מעל גיל 51 וגברים מעל גיל 71 מומלצת צריכה של 1200 מיליגרם ביום. המלצות נוספות מופיעות בקישור הבא של אתר הבריאות הלאומי האמריקאי.
http://www8.nationalacademies.org/onpinews/newsitem.aspx?RecordID=13050



National Institutes of Health


http://nccam.nih.gov/news/2010/113010.htm?nav=upd

הוכח קשר דו סיטרי בין סכרת ודיכאון  [06-12-2010]
על אף שבעבר הועלו השערות על הקשר ההדדי בין סכרת לדיכאון, נערכו מעט מאד מחקרים אשר בדקו השערה זו. במחקר זה עקבו אחר 65,381 נשים בגילאי 50-75 בין השנים 1996-2006. דיכאון קליני אובחן על פי דיאגנוזה רפואית או נטילת תרופות אנטי-דיכאוניות ומצב רוח מדוכא על פי מראה קליני או סימפטומים דיכאוניים לדוג' צבירת ניקוד נמוך בשאלוני הערכה של בריאות נפשית. סכרת מסוג 2 אובחנה על פי דיווח עצמי ואומתה בעזרת שאלונים ותיקים רפואיים. תוצאות המחקר הראו כי במהלך המעקב בן עשר השנים (531,097 שנות אדם) תועדו 2844 מקרים של סכרת מסוג 2. בהשוואה לנשים אשר היה להם ניקוד גבוה בשאלוני הערכה של בריאות נפשית, משתתפות בעלות ניקוד נמוך יותר הראו סיכון גבוה יותר להתפתחות סכרת מסוג 2. במקביל, במהלך המעקב, נצפו 7415 מקרים של דיכאון קליני. לעומת נשים ללא סכרת, לאלו עם סכרת היה סיכון יחסי גבוה יותר לפתח דיכאון קליני. מסקנת החוקרים היא כי ישנם הוכחות חותכות לכך שהקשר בין דיכאון לסכרת הוא דו כיווני, משמע לחולי סכרת סיכון גבוה יותר לדיכאון ולסובלים מדיכאון סיכון גבוה יותר לחלות בסכרת.



Arch Intern Med. 2010;170(21):1884-1891

http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/170/21/1884

האם קיים קשר בין צריכת בשר אדום או מעובד וסרטן הערמונית?  [05-12-2010]
במהלך העשור האחרון נערכו מחקרים אפידמיולוגיים נרחבים החוקרים את השפעת צריכת בשר וסרטן הערמונית (פרוסטטה), במאמר זה בוצעה מטה אנליזה של המחקרים שפורסמו בנושא. 15 מאמרים העוסקים בבשר אדום ו 11 מאמרים העוסקים בבשר מעובד נבחנו. לא נצפה קשר בין צריכה גבוהה לעומת נמוכה של בשר אדום או צריכה הולכת ועולה שלו וסרטן הערמונית. נמצא קשר, חלש, מעט מוגבר בין צריכת בשר מעובד וסרטן הערמונית אך תוצאות אלו נמצאו במחקרים בעלי שונות גדולה ולכן הקשר הסטטיסטי אינו חזק. מסקנות הסקירה אינן תומכות בקשר חיובי ובלתי תלוי בין צריכת בשר אדום או מעובד וסרטן הערמונית.


Nutrition Journal 2010, 9:50

http://www.nutritionj.com/content/9/1/50

תמצית ג'ינג'ר מעכבת גדילת תאים סרטניים בתרבית  [03-12-2010]
הג'ינגר (Zingiber officinale Roscoe) ידוע ברפואה המסורתית כבעל יכולות ריפוי ולאחרונה אף דווח על מרכיבים רבים בצמח המכילים תכונות אנטיסרטניות. במחקר זה נמצא כי מיצוי של קבוצת אתיל-אצטט מתוך הג'ינג'ר יכול לעכב ביטוי של שתי מטרות מולקולריות מרכזיות בתאי סרטן, human telomerase reverse transcriptase (hTERT)וגם c-Myc בתאי סרטן הריאה מסוג A549 באופן התלוי בזמן וריכוז. ההפחתה בביטוי hTERT מתרחשת במקביל להפחתה בביטוי c-Myc אשר מהווה את אחד מגורמי השיעתוק של hTERT, מכאן שהירידה בביטוי hTERT יכולה לנבוע בחלקה מירידה ב c-Myc. מכיוון שעיכוב האינזימים הללו הם מטרות ספציפיות בריפוי סרטן בתא יתכן שתמצית הג'ינג'ר תוכח להיות חלק חשוב בטיפול או מניעה של סרטן בעתיד.

J Med Food. 2010 Dec;13(6):1347-54

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21091248

סיכום תוצאות מחקרים הבודקים את השפעת צומות ממניעים דתיים על הבריאות  [03-12-2010]
בשני העשורים האחרונים נצפתה עלייה במספר החוקרים הבוחנים את השפעות הצום ממניעים דתיים על הבריאות. צום הראמדן באיסלאם נמשך 28-30 יום ובו אסור לאכול או לשתות במהלך שעות האור. רוב המחקרים הנוגעים לבריאות וקשורים לצום הראמדן בעלי מסקנות מעורבות הקשורות להבדלים בין המחקרים השונים המתבטאים ב 1. כמות שעות הצום בימים השונים 2. כמות המשתתפים שמעשנים, נוטלים תרופות אורליות או מקבלים עירויי נוזלים במהלך הצום 3. הרגלי האכילה השונים בין המשתתפים.
נוצרים המשתייכים לכנסיה היוונית צמים 180-200 ימים בשנה כאשר תקופת הצום העיקריות הם כ 40 יום לפני חג המולד ה" Nativity Fast", תקופת ה" Lent" 48 יום לפני חג הפסחא וה " Assumption" 15 יום במהלך חודש אוגוסט. תקופות הצום דומות אחת לשנייה ומורכבות בעיקר מוריאציות שונות של צמחונות. חלק מההשפעות המטיבות של תקופות אלו הם הפחתה במשקל וירידה ברמות הכולסטרול הכללי, הLDL והיחס בין LDL\HDL.
הצום המופיע בספר דניאל ומקורו תנ"כי מורכב מאיסור על צריכת מוצרי בעלי חיים, פחמימות טהורות, תוספי מזון, חומרים משמרים, ממתיקים, תבלינים, קפאין ואלכוהול. לרוב צום זה נמשך 21 יום אולם נצפו גם צומות שנמשכו בין 10-40 יום. מחקירות ראשוניות שנעשו על יתרונות הצום נצפתה השפעה מטיבה על לחץ הדם, שומני הדם, רגישות לאינסולין וסמנים של נזק חמצוני.

Nutrition Journal 2010, 9:57doi:10.1186/1475-2891-9-57

http://www.nutritionj.com/content/9/1/57/abstract

השפעת ארוחות בוקר בעלי עומס גליקמי שונה על שובע, רעב וצריכה קלורית בילדי גן  [01-12-2010]
העומס הגליקמי של מזון הוא תוצר של האינקס הגליקמי וכמות הפחמימות הזמינה לחלק ל 100. מדד זה מייצג כמות ואיכות של פחמימות במזון אולם מעט מאד ידוע על השפעת העומס הגליקמי על מדדים כמו רעב, שובע וצריכה קלורית בילדים בגיל הגן. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת שתי ארוחות בוקר בעלות ערך גליקמי שונה על מדדים אלו בילדים בגילאי 2-4 . עשרים ושלושה ילדים חולקו לקבלת ארוחות בוקר בעלות ערך גליקמי נמוך וגבוה באופן אקרעי וארוחה נוספת כ4 שעות לאחר מכן, כרצונם. כל טיפול בוצע פעמיים בשני ימים שונים והתוצאות הממוצאות נותחו.
תוצאות המחקר הראו כי ילדים בקבוצת העומס הגליקמי הנמוך צרכו כמויות קטנות יותר של פחמימות , אנרגיה וסיבים תזונתיים וכמויות גדולות יותר של חלבון ושומן בזמן ארוחת הבוקר. לפני ארוחת הצהריים היו הילדים בקבוצת הערך הגליקמי הגבוה, רעבים יותר באופן משמעותי אולם לא נצפו הבדלים בכמות המזון שנצרכה בזמן אוחת צהריים בין שתי הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא כי דיאטות המכילות מזון בעל עומס גליקמי נמוך מומלצות כחלק מהתזונה הבריאה המתאימה לילדים בגיל הגן.

Nutrition Journal 2010, 9:53doi:10.1186/1475-2891-9-53

http://www.nutritionj.com/content/9/1/53

שוקולד עשיר בפוליפנול יכול להפחית סימנים של עייפות כרונית  [30-11-2010]

השוקולד עשיר בפלבנויד (flavonoids) שהוכח כמועיל במצבים שונים ובהם מחלות קרדיווסקולריות וסרטן. האפקט של שוקולד עשיר בפוליפנולים (אלכוהול המכיל שתי קבוצות לפחות של בנזן) בחולים הסובלים ממחלת העייפות הכרונית (chronic fatigue syndrome) טרם נבדק עד כה. במחקר קליני זה בוצע מעקב כפול-סמיות ואקרעי המשווה השפעת צריכת משקה קקאו עשיר בפנולים לעומת משקה דמוי קקאו בעל ערך קלורי זהה ודל בפנולים, על עייפות ותפקוד שארי באנשים הסובלים מתסונת העייפות הכרונית. למחקר נרשמו חולים בעלי התסמונת אשר סובלים מדרגת עייפות גבוהה במיוחד (10 מתוך 11 בדירוג על שם שלדר לבדיקת עייפות). הנרשמים עברו 8 שבועות של טיפול באחת הזרועות ולאחר מכן שבועיים של הפסקה ובעקבותיו 8 שבועת נוספים של טיפול עם המשקה האחר. תוצאות המחקר הראו כי בתקופה בה נטלו החולים את משקה הקקאו עשיר הפנולים נראה שיפור ניכר בתסמיני העייפות והתפקוד אשר התמעטו מאד בתקופה בה טופלו במשקה הקקאו התחליפי. משקל המשתתפים נשאר קבוע לאורך המחקר. תוצאות מחקר אלו יכולת להצביע על השפעה מטיבה של משקה קקאו עשיר בפוליפנולים על עייפות ותפקוד אצל חולים הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית.


Nutrition Journal 2010, 9:55doi:10.1186/1475-2891-9-55

http://www.nutritionj.com/content/9/1/55

תוספת סידן במהלך ההריון והשפעותיו על עששת בגיל הילדות  [30-11-2010]
מחקר זה בדק האם יש קשר בין תוספת סידן אימהית במהלך ההריון ובריאות שיני הילד כפי שמתבטאת בהפחתת עששת בילדות. לצורך כך נבחרו באופן אקרעי 195 ילדים בני 12 בארגנטינה אשר אימהותיהם קיבלו באופן אקרעי במהלך ההריון תוספת סידן (מתוך קבוצה של 614 נשים). תוצאות המחקר הראו כי לילדים אשר אימהותיהם נטלו במהלך ההריון תוספת סידן היייתה הפחתה של 27% בשיעור העששת בגיל 12. המחקר מראה כי ניתן להשפיע על בריאות שיני הילד בעזרת תוספת סידן אימהית בהריון.


Acta Obstet Gynecol Scand. 2010 Nov;89(11):1396-402

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20831450

השפעת מתן ויטמין E על שבץ מוחי  [28-11-2010]
במחקר זה נעשתה מטה-אנליזה של מחקרים אקרעיים מבוקרים שונים אשר בדקו את השפעת תוספת ויטמין E על מספר מקרי השבץ האיסכמי (ירידה באספקת הדם בעקבות חסימת כלי דם במוח) וההמורגי (ירידה באספקת הדם בעקבות שטף דם מוחי). בעזרת מאגרי מידע אלקטרוניים בחנו שני חוקרים שונים 9 מאמרים אשר עקבו לפחות שנה אחרי השפעת מתן הויטמין, סך הכל כללו המאמרים 118,765 משתתפים. תוצאות המחקרים הראו כי לויטמין E לא הייתה השפעה כללית על הסיכון לשבץ, למעשה הסיכון לשבץ המורגי עלה ואילו הסיכון לשבץ איסכמי ירד. הסיכון לשבץ המורגי היה תוספת של שבץ אחד על כל 1250 איש הנוטלים ויטמין E לעומת מניעה של שבץ איסכמי אחד על כל 476 אנשים הנוטלים את הויטמין. בסיכומו של דבר נטילת ויטמין E העלתה את הסיכון לשבץ המורגי ב22% והפחיתה את הסיכון לשבץ איסכמי ב10%. מסקנת החוקרים היא כי לאור הממצאים יש ליטול בזהירות את הויטמין וייתכן כי אינו מומלץ לשימוש נרחב במניעת שבץ.


BMJ. 2010 Nov 4;341:c5702. doi: 10.1136/bmj.c5702

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21051774

תכונות ושימושים שונים בשמן שקדים  [08-03-2010]
שמן שקדים (Oleum amygdalae) משמש ברפואה המשלימה מזה זמן רב בשל סגולותיו הרפואיות הרבות. אמנם לא קיים כיום מידע מדעי חד משמעי בנוגע לתכונותיו אך נראה כי לשמן שימושים רבים ובהם יכולות אנטי-דלקתיות, שיפור המערכת החיסונית ועוד. קשר נוסף נראה בין השימוש בשמן ושיפור תפקוד מערכת העיכול המפחית תסמינים של תסמונת המעי הרגיז, ירידה בהארעות מקרי סרטן הקולון ויתרונות קרדיולווסקולרים המתבטאים בהעלאת הכולסטרול "הטוב" (HDL) והורדת הכולסטרול "הרע" ( LDL). כמו כן, נצפו ארועים נקודתיים בהם טיפול בשמן הפחית צלקות היפרטרופיות לאחר ניתוחים.
באופן היסטורי שימש השמן בבתי ספר לרפואה בסין ופרס העתיקות לטיפול במקרי יובש בעור כגון פסוריאזיס ואקזמה. לשמן השקדים תכונות המרגיעות את העור ונוגדות הצטלקות ולכן משמש לשיפור מראה העור והגוון.

Complement Ther Clin Pract. 2010 Feb;16(1):10-2

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20129403?itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pub...

מאגר נתונים על תכולת אנטיאוקסידנטים ביותר משלושת אלפים מזונות ברחבי העולם  [02-02-2010]
דיאטה צמחית יכולה להגן מפני מחלות כרוניות הנגרמות בעקבות נזק חימצוני מצטבר. הועלתה השערה כי יכולת זו נובעת מהתכונות האנטי אוקסידנטיות (נוגדות החימצון) הקיימות בצמחים. מטרת החוקרים, במאמר זה הייתה לבנות מאגר נתונים שיכיל מידע על תכולת חומרים נוגדי חימצון במזונות שונים בעולם. על מנת לבנות את המאגר נדגמו מזונות שונים ותכולתן נבדקה. תוצאת עבודתם הראתה כי יש הבדלים של עשרות ואלפי מונים בתכולת האנטי אוקסידנטים בין מזונות שונים. תבלינים, עשבים ותוספות מאכל הם העשירים ביותר בתרכובות נוגדות חמצון. גרגירי יער, פרות, אגוזים, שוקולד וירקות מרכיבים קבוצה של מזונות שכיחים המכילם כמות גבוהה של נוגדי חמצון.

Nutrition Journal 2010, 9:3


http://www.nutritionj.com/content/9/1/3/abstract

הגבלת הגדילה ברחם ומחלות במבוגרים: תפקיד רקמת השומן  [30-04-2009]
הגבלת הגדילה ברחם (IUGR) מוגדרת ככשלון של העובר להגיע לגודלו הפוטנציאלי ברחם בעקבות בעיות פונקציונליות או אנטומיות. הגבלה זו מתבטאת בסיבוכים סביב הלידה ובבגרות כולל התפתחות תנגודת לאינסולין והתסמונת המטבולית במבוגרים. ייתכן כי תת תזונה ברחם מובילה לתגובה עוברית המשנה את מאפייניו המטבולים וההורמונלים, אלו גורמים לעלייה בסיכון למחלות כרוניות בבגרות. מנגנון הפעולה אינו ידוע אולם ייתכן כי לרקמת השומן תפקיד מכריע, דרך תיווכם של הורמונים המופרשים מרקמת השומן, adipocytokines. בסקירה זו סיכום הממצאים הקיימים בנושא.

Eur J Endocrinol 2009 Mar;160(3):337-47


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19095781?ordinalpos=3&itool=Email.EmailR...

האם מתן פרוביוטיקה יכול למנוע הופעת אלרגיה?  [06-04-2009]
חשיפה מועטה למיקרובים בילדות המוקדמת קשורה בעליה בשכיחות האלרגיה. לילדים הסובלים מאלרגיה ישנה מיקרופלורה פקלית עם פחות לקטובצילים וביפידובקטריות. שימוש בתוספות פרוביוטיות הועלה כאפשרות לשיפור התופעות האלרגיות בילדים אלו. מחקר זה ניסה לבדוק האם תוספת פרוביוטית ופרה-ביוטית תוכל למנוע אלרגיות.
1223 נשים עם תינוקות בסיכון גבוה לפיתוח אלרגיות, נרשמו למחקר בו קיבלו באופן אקרעי תערובת פרוביוטית או פלצבו במהלך החודש האחרון להריון ולילדם מהלידה ועד לגיל ששה חודשים. בגיל חמש נבדקה ההארעות המצטברת של מחלות אלרגיות כגון אקזמה, אלרגיה למזון, אסטמה ועוד.
תוצאות המחקר הראו כי בקבוצת הילדים שנולדו בניתוח קיסרי, נראתה ירידה באלרגיות המתווכות על ידי IgE בזכות התערובת הפרוביוטית, מעבר לכך לא נצפו שינויים משמעותיים.

J Allergy Clin Immunol 2009 Feb;123(2):335-41


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19135235?ordinalpos=17&itool=EntrezSyste...

כשליש ממקרי הסרטן ניתנים למניעה  [08-03-2009]
המלצות הועדה העולמית לחקר הסרטן מתומצתים בדו"ח הכולל פירוט האפשרויות השונות למניעת סרטן שכל אדם יכול ליישמם בחיי היומיום. מדענים מעריכים כי כשליש ממקרי הסרטן ניתנים למניעה אם אנשים יעקבו אחרי המלצות הועדה.
http://www.wcrf-uk.org/preventing_cancer/recommendations.htm

תותים להורדת כולסטרול  [01-03-2009]
דיאטות אפקטיביות מפחיתות את שומני הדם ומונעות נזק חימצוני, שני גורמים שהוכחו כקשורים לסיכונים של סכרת ומחלת כלי דם כליליים. במאמר זה ביקשו החוקרים לבדוק האם תוספת של תותים כמקור לנוגדי חימצון יכולה לשפר את האפקט האנטיאוקסידנטי של דיאטה דלת כולסטרול. 28 נבדקים שחיים בממוצע בשנתיים וחצי האחרונות מדיאטה הכוללת סויה, סיבים, שומנים מהצומח ואגוזים קיבלו תוספת של תותים (454 ג' ליום, 112 ק') או לחם שיבלת שועל (65 ג' ליום, 112 ק') למשך חודש. תוצאות המחקר הראו כי תוספת התותים הפחיתה בצורה רבה יותר את הנזק החימצוני לLDL הנמדד ככמות חלקיקי החומצה התיאוברביטורית (thiobarbituric acid) הפעילים בLDL. מסקנת החוקרים היא כי תוספת פרות יכולה לשפר את יעילות הדיאטות שנועדו להפחית את הסיכון למחלת לב.

Metabolism 2008 Dec;57(12):1636-44


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19013285?dopt=AbstractPlus

אלרגיה למזון קשורה לסיכון גבוה יותר לאסטמה  [01-03-2009]
האנליזה כללה שתי קבוצות, 271 ילדים בגילאי 6 ומעלה ו296 ילדים מתחת לגיל 6. אסטמה נקבעה לפי דיווח ההורה המעיד על ממצאים רפואיים ואלרגיה למזון נקבעה על פי תבחיני עור , IgEותגובה קלינית לאחר צריכת מזונות מסוימים.
התוצאות הראו כי אלרגיה סימפטומטית למזון הייתה קשורה לאסטמה בשתי קבוצות הגיל, הקשר היה חזק במיוחד בילדים שסבלו מאלרגיה למספר מזונות או אלרגיה חמורה, בעיקר בקבוצת הגיל המבוגרת. ילדים עם אלרגיה למזון פיתחו אסטמה בגיל צעיר יותר ובשכיחות גבוהה יותר מילדים ללא אלרגיה למזון.

Clin Exp Allergy 2009 Feb;39(2):261-70


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19187334?ordinalpos=17&itool=EntrezSyste...

דיאטה בסכרתיים, אינדקס גליקמי או עומס גליקמי נמוך, מה עדיף?  [01-03-2009]
מטרת הדיאטה בסכרתיים היא לנרמל את רמות הסוכר הדם כיוון שהוכח שהדבר מונע התפתחות סיבוכים ממחלת הסכרת, מפחית את השימוש בתרופות, משפר את איכות החיים ומאריך אותם. קיימת מחלוקת הנוגעת לשימוש נכון בהגבלת סוכר בין דיאטה המכוונת למזונות בעלי ערך גליקמי נמוך (הגורמים לשינויים קטנים ברמת הסוכר והאינסולין בגוף) לעומת דיאטה עם שימוש מופחת בסוכר כל שהוא. במחקר זה נסקרו 11 מאמרים שונים בנושא שכללו 402 משתתפים, תוצאות המחקר הראו כי דיאטה עם מזונות המכילים ערך גליקמי נמוך הוכחו כמשפרות את השליטה על רמות הסוכר מבלי לסכן את החולים בהתקפי היפוגליקמיה.

Cochrane Database of Systematic Reviews, Issue 1, 2009


http://www.mrw.interscience.wiley.com/cochrane/clsysrev/articles/CD006296/f...

ויטמינים E ו-C במניעת מחלות קרדיוווסקולרות  [18-01-2009]
מחקר זה נמשך 10 שנים והשתתפו בו 14,641 גברים בגילאי 50 ומעלה. הגברים בקבוצת הניסוי קיבלו תוספת יומית של ויטמין C וכל יומיים תוספת של ויטמיןE. במשך זמן מעקב ממוצע של 8 שנים אירעו 1245 ארועים קרדיוווסקולריים מג'וריים. בהשוואה לקבוצת הפלצבו, לא היתה כל השפעה לויטמין E או C על היארעות ארוע קרדיוווסקולרי מג'ורי, אוטם לבבי, שבץ מוחי, או תמותה קרדיוווסקולרית, כמו כן לא היו לויטמינים השפעה משמעותית על כלל התמותה. נמצא כי תוספת ויטמין E קשורה בעליה בסיכון לשבץ דימומי. ממצאים אלה אינם מספקים כל תמיכה בשימוש בתוספות ויטמינים אלו למניעת מחלות קרדיוווסקולריות בגברים בגיל העמידה ומעלה.

JAMA 2008 Nov 12;300(18):2123-33. Epub 2008 Nov 9


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18997197?dopt=AbstractPlus

השפעת תזונה אימהית על הסיכון לאסתמה ביילוד  [18-01-2009]
במאמר זה מדווחים הולינגסוורת' ושות' על השפעות הצריכה האימהית של תורמי-מתיל על הסיכון למחלה אלרגית של דרכי האויר בצאצאי עכברים ומראים כי השפעות אלו מערבות בקרה אפי-גנטית. תוספת של תורמי-מתיל לתזונה האימהית נמצאה קשורה בדלקת חמורה יותר של דרכי האויר ובעלייה בייצור IgE. נמצאו הבדלים ממוקמים במתילציית הדנ"א (DNA) וירידה בפעילות התעתוק. אם יאושרו ממצאים אלו תהיה זו תחילתה של תפיסה חדשה בנוגע להתפתחות של אסתמה.

J Clin Invest. 2008 Oct;118(10):3462-9

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18802486?dopt=AbstractPlus

השפעות על הקוגניציה ועל מצב הרוח בילדים במהלך 12 שבועות של נטילת תוספת מולטי-ויטמין  [18-01-2009]
מאמר זה מתאר מחקר בו השתתפו 81 ילדים בריאים בגילאי 8-14 שנים. בוצעה הערכה של יכולותיהם הקוגניטיביות ושל מצב רוחם לפני ואחרי נטילת תוסף ויטמינים/מינרלים. הקבוצה אשר נטלה תוסף גילתה דיוק רב יותר בביצוע שתי מטלות קשב כעבור 4, 8 ו-12 שבועות. לא נמצאו שינויים במצב הרוח. תוצאות אלו מציעות כי תוספת ויטמינים/מינרלים הינה בעלת פוטנציאל לשיפור התפקוד המוחי בילדים בריאים.

Br J Nutr. 2008 Nov;100(5):1086-96



http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18507881?dopt=AbstractPlus

דיאטה ספרדית ים תיכונית קטוגנית – לירידה במשקל ושמירה על בריאות קרדיווסקולרית  [15-11-2008]
מאמר זה מתאר מחקר פרוספקטיבי בן 31 משתתפים בעלי משקל עודף (אינדקס מסת גוף 36.46 +/- 2.22) בגילאי 38.48+/-2.27 אשר ניזונו למשך 12 שבועות מדיאטה ספרדית ים-תיכונית קטוגנית. זוהי תזונה בה המקורות העיקריים לשומן, פחמימות וחלבונים הינם שמן זית, ירקות ודגים בהתאמה ואשר כוללת צריכה יומיומית של יין אדום. לא הוגבלה כמות הקלוריות הנצרכת. בהשוואה אשר נעשתה בין המדדים בתחילת הניסוי ובסופו נמצאה ירידה משמעותית במשקל גוף, באינדקס מסת גוף, בלחץ הדם, ובגלוקוז. כמו כן, נמדדה עליה משמעותית ב-HDL וירידה משמעותית ב- LDL. לסיכום, הדיאטה המתוארת להלן הינה דרך בטוחה ויעילה לירידה במשקל, יש צורך בביצוע מחקר נוסף על קבוצות גדולות יותר למשך זמן ארוך יותר ולהשוות את הדיאטה לדיאטות קטוגניות אחרות.

Nutrition Journal 2008, 7:30


http://www.nutritionj.com/content/7/1/30

יעילות ניטור מתמשך של גלוקוז בנשים בהריון עם סכרת  [06-11-2008]
מאמר זה מתאר מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר בו השתתפו 71 נשים חולות סכרת, אשר הופנו לטיפול קדם-לידתי הכולל ניטור גלוקוז מתמשך (N=38) או טיפול קדם-לידתי רגיל (N=38). ניטור הגלוקוז המתמשך שימש ככלי חינוכי לשם קבלת החלטות משותפות ושינויים טיפוליים במרווחים של 4-6 שבועות במהלך ההריון. ממוצע בדיקות רמות ההמוגלובין A1C האימהי משבוע 32-36 להריון היה נמוך יותר בקבוצת ניטור הגלוקוז המתמשך. בקרב התינוקות של הנשים בקבוצת הניטור המתמשך נמצא משקל לידה ממוצע נמוך יותר ביחס לקבוצת הביקורת וירידה בסיכון למקרוזומיה.

BMJ 2008 Sep 25;337:a1680. doi: 10.1136/bmj.a1680




http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18818254?dopt=AbstractPlus

השפעת פיסטוקים על גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולרית  [05-11-2008]
במאמר זה מתואר מחקר אקראי, הכולל 28 נבדקים עם כולסטרול LDL גבוה מ-2.86 ממול\ליטר. הנבדקים צרכו 3 דיאטות איזואנרגטיות למשך 4 שבועות. שלוש הדיאטות כללו תזונה דלת שומן ללא פיסטוקים, תזונה הכוללת מנת פיסטוקים אחת ביום ותזונה הכוללת 2 מנות פיסטוקים ביום. נמצא כי הקבוצה שצרכה 2 מנות פיסטוקים ביום הורידה כולסטרול כולל, כולסטרול LDL, כולסטרול שאינו-HDL , אפו-A, אפו-B ופעילות SCD (stearoyl-coA desaturase). שתי הדיאטות שכללו פיסטוקים הורידו את היחס בין כלל הכולסטרול ו-HDL כולסטרול. ניתן להסיק מכאן כי תוספת פיסטוקים בתזונה בריאה הינה בעלת יתרון בהורדת גורמי הסיכון למחלה קרדיוווסקולרית ביחס תלוי מינון.

Am J Clin Nutr. 2008 Sep;88(3):651-9

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18779280?ordinalpos=35&itool=EntrezSyste...

צריכת יין והסיכון לסרטן ריאה  [23-10-2008]
במחקר זה שנעשה בקליפוניה (California Men's Health Study) עקבו החוקרים אחרי קבוצה של 84,170 גברים בגילאי 45-69 בעזרת סקרים בין השנים 2000-2003. מתוך קבוצה זו התגלה סרטן הריאה ב210 גברים. הרגלי הצריכה של בירה, יין אדום ולבן וליקר נבדקו והותאמו למשתנים שונים כגון גיל, מוצא, השכלה, היסטוריה של מחלות ריאה ועישון ועוד. תוצאות המחקר הראו הפחתה משמעותית בסיכון לסרטן הריאה הקשורה בצריכת יין אדום בקרב מעשנים ולא מעשנים. צריכה של כוס או יותר ליום של יין אדום התבטאה בירידה של כ 60% בסיכון לסרטן הריאה בקרב אלו שמעולם לא עישנו.

Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 2008 Oct;17(10):2692-9


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18843011?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem...

השפעת משקאות מוגזים, קפה, משקאות אנרגיה ומים מינרליים על מאפייני ארוזיה בזגוגית השן  [16-10-2008]
מחקר זה העריך השפעת משקאות מוגזים ושאינם מוגזים על זגוגית השן (ציפוי האמאיל) עם ובלי הגנת ציפוי פלואור. נעשה שימוש ב- 28 שיניים אחוריות אשר הוצאו מבני אדם טרם הניסוי. דוגמאות השן חולקו באופן שרירותי ל-7 קבוצות משקה לכדי 4 דוגמאות שן בכל קבוצה. מתוכן 2 כוסו בשכבת נתרן פלואור 5% ו-2 לא קיבלו כל טיפול. גסות משטח השן נקראה בתחילת הניסוי ושוב לאחר 14 יום רצופים במהלכם הושרו השיניים במשקה. התוצאות הראו כי קוקה קולה, גאטורייד ורד-בול הראו קריאות גסות שטח גבוהות בהרבה ביחס לקפה סטארבאקס, מים מינרליים ומי ברז. לציפוי הפלואור לא היתה השפעה משמעותית. ניתן להסיק מתוצאות הניסוי כי למשקאות מוגזים ושאינם מוגזים יש השפעה ארוזיבית משמעותית על זגוגית השן וכי טיפולי פלואור לא הדגימו הגנה משמעותית.

J Clin Pediatr Dent. 2007 Spring;31(3):153-9



http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17550037

צריכת אלכוהול קלה עד בינונית והשפעתה על לחץ הדם  [29-09-2008]
צריכה גבוהה של אלכוהול גורמת להופעת יתר לחץ דם. במאמר זה, ממחקר הבריאות של אוניברסיטת הרווארד, נבדקה השפעת צריכת אלכוהול קלה-בינונית על לחץ הדם בקרב גברים ונשים. 28,848 נשים ו13,455 גברים ללא לחץ דם, מחלות לב וסרטן השתתפו במעקב של 10-20 שנה. אורך החיים וצריכת האלכוהול נבדקו בעזרת שאלונים. מסקנות המחקר הראו כי צריכת אלכוהול מתונה בקרב נשים הפחיתו את שיעור הנשים שפיתחו יתר לחץ דם, לא נמצא קשר דומה בקרב גברים. צריכת אלכוהול מעל 4 כוסות ליום בנשים וכוס ביום לגברים השפיעה באופן שלילי על לחץ הדם.

Hypertension 2008 Apr;51(4):1080-7


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18259032

הוספת חומצות שומן ארוכות מאוד לנשים בהריון ומיניקות והשפעתן על מנת משכל ומשקל ילדיהם בגיל 7  [12-09-2008]
מאמר זה מתאר מחקר אקראי כפול-כסיות בו צרכו אמהות 10 מ"ל שמן תירס או שמן דגים משבוע 18 להריון ועד 3 חודשים לאחר הלידה. הילדים נבדקו בגיל 7 עם מבחן קאופמן להערכת ילדים וכן נמדדו ונשקלו. לא נמצאו הבדלים בתוצאות מבחן ה-IQ או במדד מסת הגוף (BMI) בין אלו שאימותיהם קיבלו שמן תירס לבין אלו שקיבלו שמן דגים. נמצא קשר בין רמות בפלזמה האימהית של חומצות אלפא-לינולאית ודוקוזהקסנואית (docosahexaenoic) לבין יכולת העיבוד הרציף (sequential processing) בגיל 7.

J Clin Pediatr Dent. 2007 Spring;31(3):153-9

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18676533?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem...

חשיפה לארסן והיארעות סוכרת במבוגרים בארה"ב  [09-09-2008]
במחקר זה נמדדה החשיפה לזרניך (ארסן) במדידת כמות הארסן בשתן והיארעות סכרת במבוגרים. נכללו 788 מבוגרים מעל גיל 20 ונמצא כי חולים עם סכרת סוג 2 היו בעלי רמת זרניך בשתן הגבוהה ב-26% ביחס למשתתפים ללא סכרת. לאחר התאמה לפי ביומרקרים של צריכת פירות ים (המכילים זרניך אורגני) נמצאה תכולת הזרניך הכוללת בשתן קשורה בעלייה בהיארעות סכרת. יש צורך במחקרים נוספים לבדוק האם קשר זה הוא סיבתי.

JAMA 2008 Aug 20;300(7):814-22


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18714061?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem...

תגובת שומנים בדם לסיב פסיליום בנשים לפני ואחרי חדלון-אורח  [04-09-2008]
מחקר ראשוני זה כלל 11 נשים אחרי גיל הפוריות ו-8 נשים בגיל הפוריות עם כולסטרול בדם מעל 200 מ"ג \ד"ל ובדק האם הפסקת הוסת משפיעה על תגובת השומנים בדם לפסיליום. המשתתפות צרכו 15 גרם פסיליום בנוסף לתזונתן הרגילה למשך 6 שבועות. חלה ירידה משמעותית בריכוז הכולסטרול בנשים לאחר גיל הפוריות אך לא בנשים בגיל הפוריות, ירידה זו נבעה בעיקר מירידה בHDL. לא נמצא כל שינוי בכולסטרול-LDL, טריגליצרידים, אפוליפופרוטאינים A1 ו-B בשתי הקבוצות. ייתכן כי יש תועלת במתן סיבי הפסיליום לנשים היפרכולסטרולמיות לאחר חדלון-אורח להורדת הסיכון למחלות לב, שהורדה של סך שומני הדם מסייעת במניעתו. יש לנהוג משנה זהירות במסקנות אלו עקב גודל המדגם הקטן.
Nutrition Journal 2008, 7:22

http://www.nutritionj.com/content/7/1/22

צריכת ברזל ובשר אדום והשפעתם על לחץ הדם  [30-08-2008]
מטרת החוקרים במאמר זה היתה להשוות בין צריכת ברזל ובשר אדום לבין לחץ הדם באמצעות מחקר אפידמיולוגי שנערך ב-17 מדגמי אוכלוסיה מיפן, סין וארה"ב וכלל 4680 מבוגרים בגילאי 40-59. מדד הניסוי העיקרי היה הממוצע של שמונה מדידות לחץ דם. נמצא כי כלל צריכת ברזל בתזונה וברזל שאינו-הם (heme) קשורה משמעותית ללחץ הדם ביחס הפוך, עם השפעה מרשימה יותר על הלחץ הסיסטולי, לעומת הדיאסטולי. צריכת ברזל-הם (heme) נמצאה קשורה ביחס ישר לא-משמעותי ללחץ הדם. צריכת בשר אדום נמצאה קשורה לעליה בלחץ הדם. ייתכן כי ברזל שאינו-הם משחק תפקיד במניעה ובקרה על רמות לחץ הדם. בשר אדום נראה כבעל השפעה שלילית על לחץ הדם. יש לאשש ממצאים אלה במחקרים נוספים.

BMJ. 2008 Jul 15;337:a258


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18632704?dopt=AbstractPlus

האם נוגדי חימצון מפחיתים תמותה?  [13-07-2008]
מאמר זה סקר את תוצאותיהם של 67 מאמרים הכוללים 232,550 משתתפים המשווים בין השפעותיהם של נוגדי חימצון (β-קרוטן, ויטמינים A,E ו C וסלניום) במבוגרים בריאים (מניעה ראשונית) וחולים (מניעה שניונית) למול פלצבו או ללא התערבות. תוצאות המחקר הראו כי לנוגדי החימצון לא הייתה השפעה על הפחתת התמותה ובמקרים מסויימים אף חלה עלייה בתמותה בעקבות שימוש בהם. מסקנת החוקרים היא כי שימוש בנוגדי חימצון ובעיקר β-קרוטן וויטמינים A וE הוכח כמעלה תמותה ויש להמשיך ולחקור את השפעותיהם של סלניום וויטמין C.

Cochrane Database Syst Rev 2008 Apr 16;(2):CD007176


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18425980?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem...

לפרוביוטיקה השפעה אנטי דלקתית מוכחת  [09-07-2008]
מטרת החוקרים הייתה לבדוק שלושה זנים של חיידקים פרוביוטיים להשפעתם האנטי-דלקתית בגוף האדם לאחר שזו הוכחה כבר בניסוי מעבדתי. 62 מתנדבים חולקו באופן אקראי לקבוצת התערבות שקיבלה משקה על בסיס חלב המכיל את אחד החיידקים הבאים LGG, Bb12 או PJS למשך 3 שבועות מול קבוצה דומה שקיבלה משקה פלצבו. דגימות רוק ודם נלקחו בימים 1, 7 ו21, דוגמאות צואה נלקחו ביום הראשון והאחרון לניסוי. תוצאות המחקר הראו כי רמות CRP (חלבון המהווה מדד דלקתי) נמוכות יותר בקבוצה שקיבלה LGG ו PJS וכן רמות ייצור ציטוקינים מתאים בתרביות הדם היו נמוכות יותר בקבוצה שקיבלה LGG ו Bb12. מסקנת החוקרים הייתה כי לזנים אלו השפעה אנטי-דלקתית גם באנשים בריאים.

World J Gastroenterol 2008 April 7; 14(13): 2029-2036

http://www.wjgnet.com/1007-9327/14/2029.asp

תרופה טבעית לסרטן הערמונית?  [15-06-2008]
במחקר נבדק השימוש באיזופלאוון (תוצר צמחי דמוי אסטרוגן,isoflavone ) במקרי חזרה של סרטן הערמונית לאחר טיפול.
עליית PSA בחולים שטפלו בעבר לסרטן הערמונית מעידה על חזרת הגידול, מאמר זה בדק האם איזופלאוון הידוע כבעל פעילות ביולוגית כנגד תאי ערמונית סרטניים, יכול להפחית את מספר התאים הגידוליים. החוקרים עקבו אחר עקומת השינוי בPSA (אנזים המופרש מהערמונית ומשמש למעקב אחר סרטן) בעשרים חולים למשך שנה. תוצאות המחקר הראו בשישה מהם באופן מובהק האטה בקצב הפרשת PSA , בשניים נוספים נראתה עליה ובשאר לא נצפתה מובהקות סטטיסטית. מסקנת החוקרים היא כי ייתכן שלתוספת תזונתית של איזופלאוון השפעה ביולוגית כנגד סרטן הערמונית.

BMC Cancer 2008 May 11;8:132


http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18471323?dopt=AbstractPlus

האם השמנה אימהית משפיעה על ההריון והלידה?  [15-06-2008]
במאמר זה בדקו החוקרים את הקשר בין השמנה אימהית, אורך ההריון, הסיכון להריון לאחר מועד הלידה והסיכוי ללידה ספונטנית במועד. נותחו נתוניהם של 186,087 נשים בלידה ראשונה בין השנים 1998-2002, מתוכם 143,519ילדו באופן ספונטני במועד. תוצאות המחקר הראו קשר מובהק בין עודף משקל בשליש הראשון והריון ממושך יותר כמו גם עליה גדולה במשקל בין השליש הראשון לשלישי. עודף משקל בשליש הראשון היה קשור גם בירידה בכמות הלידות הספונטניות במועד.

BJOG 2008 May;115(6):720-5.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18410655?dopt=AbstractPlus

קפה, תה, קפאין והסיכון לסרטן השד: מעקב של 22 שנה  [02-06-2008]
החוקרים במאמר זה בחנו נתונים ממחקר קבוצתי פרוספקטיבי אשר כלל 85,987 נשים ממחקר האחיות להערכת הקשר בין צריכה מרובה של קפה וקפאין ועלייה בסיכון לסרטן השד. צריכת קפה, תה וקפאין הוערכה כל ארבע שנים. תועדו 5,272 מקרים של סרטן שד חודרני במהלך 1,715,230 שנות-אדם. במחקר כולו, לא נמצא קשר משמעותי בין צריכת קפה ותה והסיכון לסרטן השד. בתת הקבוצה של נשים פוסטמנופאוזליות נמצא יחס הפוך בין כמויות הקפאין הנצרכות לבין הסיכון ללקות בסרטן השד.

Int J Cancer. 2008 May 1;122(9):2071-6

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18183588

השלמות הבוטנית של מוצרי חיטה משפיעה על הרחבת הקיבה ותחושת השובע בנבדקים בריאים  [29-05-2008]
במאמר זה בדקו החוקרים את השפעת השלמות הבוטנית (botanical integrity) של דגנים ונוכחות חומצה אצטית על קצב התרוקנות הקיבה, רמות סוכר לאחר ארוחה ושובע. נכללו 15 נבדקים בריאים מתוכם 13 השלימו את המחקר. נבדקו מנות שוות-פחמימות של המוצרים הבאים :לחם מקמח חיטה לבן, לחם מקמח חיטה מלאה ולחם מקמח חיטה מלאה עם זרעים שלמים מוגשים עם חומץ יין לבן. נערכה השוואה עם לחם מקמח לבן ללא חומץ. נמדדו קצב התרוקנות הקיבה ורמות השובע והסוכר בדם בהפרשי זמן עד שעתיים לאחר הארוחה. נמצא כי קיימת תחושת שובע רבה יותר לאחר אכילת לחם חיטה מלאה עם זרעים שלמים בליווי חומץ ללא הבדל ברמות הסוכר בדם או בקצב התרוקנות הקיבה. הסבר אפשרי לכך הוא התרחבות הקיבה בגלל עיכול הזרעים השלמים.

Nutrition Journal 2008, 7:12doi:10.1186/1475-2891-7-12

http://www.nutritionj.com/content/7/1/12/abstract

תינוקות לאימהות שמנות מוציאים פחות אנרגיה  [23-05-2008]
כפי הידוע, במבוגרים, תצרוכת אנרגיה נמוכה יותר בעת מנוחה נמצאה כבעלת קשר למשקל עודף, במחקר זה נבדק האם גם בתינוקות לאימהות הסובלות ממשקל יתר קיימת תופעה דומה.
21 תינוקות בריאים בגיל מספר חודשים חולקו ל 3 קבוצות הכוללת כל אחת 7 ילדים שנולדו לאימהות רזות, בעלות משקל עודף ובעלות עודף משקל חולני. תצרוכת האנרגיה נמדדה משך 4 שעות והותאמה ליממה שלמה, משקל וגובה. ממצאי המחקר הראו כי תצרוכת האנרגיה נמוכה יותר וכן משקל ואחוז השומן גבוהים יותר בתינוקות לאמהות שמנות.

Nutrition Journal 2008, 7:15

http://www.nutritionj.com/content/7/1/15

רפואה משלימה ותזונה בטיפול בסרטן  [18-05-2008]
טיפולים משלימים ואלטרנטיביים כוללים מגוון רחב של טיפולים תזונתיים, לגבי חלקם נטען כי הם מרפאים סרטן. מחקרים תצפיתיים הראו בעקביות כי תזונה מבוססת צמחים מורידה את הסיכון לחלק ממחלות הסרטן במבוגרים כדוגמת סרטן השד וסרטן הערמונית. מאמר זה דן ביתרונות ובחסרונות הטיפולים התזונתיים בילדים. היבטים רבים עלולים לגרום לנזק, בייחוד בילד עם סרטן. היתרונות כוללים מעורבות הילד ומשפחתו בקבלת החלטות טיפוליות. לא קיימות עדויות כי טיפולים תזונתיים אכן מביאים לריפוי מסרטן.

Pediatr Blood Cance. 2008 Feb;50(2 Suppl):494-7; discussion 498

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18064662?ordinalpos=237&itool=EntrezSyst...

ליגננים (פיטואסטרוגנים) תזונתיים והסיכון לסרטן השד  [28-04-2008]
כותבי מאמר זה את חקרו את הסיכון לסרטן השד ביחס לצריכת ליגנן (פיטואסטרוגן, אסטרוגן צמחי חלש הנמצא בדגנים, ירקות ועוד) לפי קולטני אסטרוגן וקולטני פרוגסטרון בקרב 51,823 נשים פוסטמנופאוזליות במחקר ממוגרפיה בשבדיה. ירידה משמעותית של 17% בסיכון לסרטן השד נצפתה בנשים שמוקמו ברביע העליון מבחינת צריכת הליגנן. לא נצפו הבדלים בין קולטני פרוגסטרון ואסטרוגן.

Br J Cancer. 2008 Feb 12;98(3):636-40

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18212757?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem...

השמנה בטנית והסיכון לתמותה  [28-04-2008]
במחקר השתתפו 44,636 נשים ונבדק הקשר בין השמנה בטנית ותמותה. במהלך 16 שנות מעקב נרשמו 3507 מיתות, בהן 751 מיתות קרדיוווסקולריות ו-1748 מיתות מסרטן. לאחר התאמה למדד מסת גוף (BMI) וגורמים נוספים, נמצא כי הסיכון היחסי הן עבור תמותה כלל-סיבתית והן עבור תמותה ספציפית מסיבות קרדיוווסקולרית וסרטן, עולה בהדרגה עם היקף המותניים. בקרב נשים עם משקל גוף תקין, השמנה בטנית נמצאה קשורה בעליה משמעותית בתמותה קרדיוווסקולרית: היקף בטני של יותר מ-88 ס"מ נמצא קשור בסיכון יחסי של 3.02 ויחס מותן-אגן הגדול מ-0.88 נמצא קשור בסיכון יחסי של 3.45.

Circulation. 2008 Mar 24

http://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/CIRCULATIONAHA.107.739714v...

הנקה וסכרת סוג 2 בצעירים משלוש קבוצות אתניות שונות  [28-04-2008]
מטרת מחקר זה היתה להעריך האם הנקה מורידה את הסיכון לפתח סכרת סוג 2 בקרב צעירים אפרו-אמריקאים, היספאנים ולבנים. במחקר נכללו 80 צעירים עם סכרת סוג 2 בגילאי 10-21 ו-167 צעירים ללא סכרת כקבוצת ביקורת. נמצא כי שכיחות ההנקה בקרב חולי הסכרת היתה נמוכה יותר לעומת קבוצת הביקורת. כאשר כללו גם את מדד מסת הגוף (BMI) בחישוב, נמצא קשר בין העדר הנקה בילדות, משקל ילדות גבוה וסיכון לסכרת סוג 2 וכן קשר בין משך ההנקה לבין הסיכון לפתח סכרת. מכאן נראה כי הנקה מהווה גורם מגן בפני התפתחות סכרת סוג 2 בצעירים.

Mayer-Davis et al. 31 (3): 470 -- Diabetes Care

http://care.diabetesjournals.org/cgi/content/abstract/31/3/470

תוספת מינרלים טבעית מביאה להקלה על כאבי ברכיים אוסטארטריתיים  [07-04-2008]
מחקר זה כלל 70 משתתפים הסובלים מאוסטאוארטיטיס בינונית עד חמורה של הברך, והם חולקו אקראית ובאופן כפול-סמיות ל-4 קבוצות טיפול הניתן למשך 12 שבועות: א)גלוקוזמין סולפט (1500 מג\יום), ב) אקוואמין (מינרל אצות ים, 2400 מג\יום), ג) טיפול משולב גלוקוזמין סולפט עם אקואמין, ד) אינבו. מדדי התוצאות העיקריים היו ציוני WOMAC לכאב ומרחקי הליכה ב-6 דקות. 50 מהמשתתפים סיימו את המחקר ונמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בציוני WOMAC לכאב, אך הבדלים משמעותיים בציוני WOMAC בין הקבוצות השונות נמצאו גם בתחילת המחקר. קבוצות הטיפול א' ו-ב' הראו שיפור משמעותי. קבוצת הטיפול המשולב וקבוצת הפלצבו לא הראו שינוי משמעותי.כל הטיפולים נסבלו היטב ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין הקבוצות השונות. ייתכן כי תוספת מולטי מינרלים (אקוואמין) תשפר כאב ונוקשות באוסטאוארטריטיס ויש צורך במחקרים נוספים.

Nutrition Journal 2008, 7:9

http://www.nutritionj.com/content/7/1/9/abstract

בטיחות ויעילות חמוציות במהלך היריון והנקה  [31-03-2008]
זוהי סקירת ספרות של מאמרים אשר עוסקים בבטיחות ויעילות השימוש בחמוציות במהלך היריון והנקה. לא נמצאו כל עדויות ישירות לגבי בטיחות או נזק העלולים להיגרם לאם או לתינוק עקב צריכה של חמוציות. באופן לא ישיר, ישנה עדות כי חמוציות מהוות סיכון מינימלי בהתבסס על סקר של 400 נשים בהיריון אשר לא גילה כל תופעות לוואי בצריכה קבועה של חמוציות. לגבי הנקה אין כל מידע. ניתן להסיק מכך כי חמוציות יכולות להוות פתרון טיפולי רב ערך עבור נשים החוות זיהומים בדרכי השתן במהלך ההיריון.

Can J Clin Pharmacol. Epub 2008 Jan 18

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18204103?dopt=AbstractPlus

השמנה בילדות – עדות להשפעה גנטית חזקה  [31-03-2008]
מאמר זה מתאר מחקר תאומים בו הוערכו ה-BMI והיקף המותנים במדגם של 5092 תאומים בגילאי 8-11 שנים. נמצאה תורשתיות גבוהה (77%) עבור היקף המותנים ו BMI. כמו כן הודגם כי על אף שההשפעה הגנטית לשני מאפיינים אלו משותפת ברובה (60%), עדיין ניתן לייחס 40% להשפעות גנטיות בלתי תלויות. עבור שני המדדים נמצאה מעט מאוד השפעה סביבתית משותפת, שאר השונות הסביבתית היתה לא-משותפת. השפעות גנטיות על BMI והשמנה בטנית הינן גבוהות בילדים שנולדו לאחר תחילת מגיפת ההשמנה בילדות. איתור המשפחה יכול להיות חיוני למניעת השמנה בגיל צעיר אך שליטה במשקל לאורך זמן תדרוש שילוב עם מאמצים לשינוי הסביבה בייחוד עבור ילדים בסיכון גנטי גבוה.

Am J Clin Nutr 2008;87:398–404

http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/87/2/398

מצב חומצות השומן והפרעות קשב וריכוז במתבגרים  [31-03-2008]
במחקר זה הושוו 11 מתבגרים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) עם 12 מתבגרים תואמי גיל. נבדקו הבדלים בתזונה ובפרט בצריכת חומצות שומן חיוניות, נלקחו דגימות דם ובוצעו הערכות התנהגותיות. נמצא כי, בהשוואה לקבוצת הביקורת, הלוקים ב-ADHD צורכים יותר אנרגיה ושומן אך אינם נבדלים במידות הגוף. מתבגרים משתי הקבוצות צורכים כמויות זהות של חומצות שומן אומגה-3 ואומגה-6 אך בקרב הלוקים ב-ADHD נמצאו רמות נמוכות משמעותית של DHA ושל חומצת שומן אומגה-3 כמו גם רמות גבוהות יותר של חומצות שומן אומגה-6. רמות נמוכות של חומצת שומן אומגה-3 היו קשורות בציון גבוה בסולמות ההתנהגותיים על שם קונור. המתבגרים עם ADHD מראים פרופיל שומנים אבנורמלי הנצפה לעיתים קרובות בילדים צעירים יותר. הבדלים אלה אינם מוסברים על ידי הבדלים בצריכה, הדבר מכוון לכך שקיימים הבדלים מטבוליים בטיפול בחומצות שומן בין מתבגרים בריאים וכאלה הלוקים ב-ADHD.

Nutrition Journal 2008, 7:8

http://www.nutritionj.com/content/7/1/8/abstract

פורארין לטיפול במחלת לב איסכמית  [22-03-2008]
מטרת מחקר זה לבדוק את יעילותו ובטיחותו של puerarin (צמח מרפא הנמצא בשימוש בסין) בחולים עם אוטם חריף בשריר הלב. בסקירת הספרות נמצא מחקר יחיד ובו 98 משתתפים. לא נמצא הבדל משמעותי בשיעורי התמותה או התלות בין קבוצת הטיפול וקבוצת הביקורת. לא דווחו תופעות לוואי קשות. המסקנה היתה שלא קיימות מספיק עדויות בכדי להעריך את השפעת הפוורארין על שרידות או תלות בחולים עם אוטם חריף בשריר הלב, לשם כך יש צורך במחקרים אקראיים מבוקרים באיכות גבוהה ובהיקף גדול.

Cochrane Database Syst Rev. 2008 Jan 23

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18254067?ordinalpos=6&itool=EntrezSystem...

יעילות החינוך בניהול עצמי של סכרת  [22-03-2008]
מטרת מחקר זה להעריך את יעילות ההשפעה של תוכנית מובנית של חינוך קבוצתי על מדדים ביורפואיים, פסיכוסוציאליים ואורח חיים באנשים עם אבחנה חדשה של סכרת סוג 2. השתתפו 824 חולי סכרת אשר חלקם קיבלו תוכנית מובנית באורך 6 שעות של חינוך קבוצתי שהועברו על ידי אנשי מקצוע, לעומת טיפול רגיל. כעבור שנה קבוצת הניסוי הראתה ירידה גדולה יותר במשקל, סיכון נמוך יותר לעישון, הבנה טובה יותר של מחלת הסכרת לפי שאלון וציון דיכאון נמוך יותר. נמצא קשר חיובי בין שינוי בתפיסת האחריות האישית לבין ירידה במשקל. קבוצת הניסוי הראתה שיפור רב יותר כעבור שנה מבחינת ירידה במשקל, הפסקת עישון ואמונות לגבי חולי. לא נראה שינוי ברמות ההמוגלובין A1C.

BMJ, doi:10.1136/bmj.39474.922025


http://www.bmj.com/cgi/content/short/bmj.39474.922025.BEv1